הסופרת הראשונה שנפגשתי איתה היא דניאל רנטפה-פרץ.
יולי, גיבורת הספר יום יוליאני, לובשת טי-שירט שרות, חברתה הטובה, הדפיסה לה, שכתוב עליה “I am even prettier on the inside”. אם היה מותר לי להגיד רק משפט אחד על דניאל, זה מה שהייתי אומרת עליה.
הראיון מורכב משני חלקים - בכתב ובוידאו, אז אני מזמינה אתכם לקרוא ולצפות ולהכיר קצת יותר לעומק את דניאל. מוזמנים גם להציג לה שאלות משלכם. בתגובות אצרף את הראיון המצולם הקצר והראיון המצולם הארוך.
איך ומתי התחלת לכתוב?
תמיד היה לי חיבור עמוק לקריאה ולכתיבה. בכל מיני שלבים בחיי ניהלתי יומנים וכתבתי קטעי כתיבה חופשית על נושאים שונים. איכשהו, תמיד הרגשתי צורך לחזק ולדייק את המחשבות שלי דרך הכתיבה, והיא תמיד הייתה נוכחת בחיי.
מתי התחלת לכתוב את מדרגות נעות? מה הוביל לכתיבתו?
מאז ומתמיד רציתי לכתוב ספר. תמיד כתבתי רעיונות לעלילות ומשפטים שעוררו בי השראה, וחיכיתי לרגע הנכון להתחייב לפרויקט כזה. לפני כשנתיים וחצי, אחרי סדרת אירועים והזמן הפנוי שנוצר לי, הבנתי שהגיע הזמן לשלב את אהבתי לניו יורק המהממת עם הכתיבה ולכתוב את הספר שתמיד חלמתי עליו.
ספרי על תהליך הכתיבה של מדרגות נעות
הזמן שלקח לי לכתוב את הספר לא היה ארוך מאוד (יחסית), אבל היה בהחלט אינטנסיבי. כמעט כל ערב מצאתי את עצמי יושבת לכתוב במשך כמה שעות, ולפעמים גם בשעות הבוקר המוקדמות, ב-5:00, לפני ששגרת היום מתחילה, עם כוס קפה ושקט קסום של שעות הבוקר. הכתיבה עצמה לקחה כשמונה חודשים, ובמהלכם עבדתי עם מלווה כתיבה, שקיבל ממני טקסט כל שבוע. כך יכולתי לקבל פידבק שוטף, עד שהספר הושלם ועבר לשלב העריכה.
האם ידעת מראש על מה הספר וכיצד יסתיים או שהעלילה התגבשה תוך כדי הכתיבה?
העלילה וכל הסצנות היו כתובות אצלי מראש בנקודות, עם קו עלילה שהגדרתי מראש. אבל במהלך הכתיבה, הבנתי שאני רוצה לקחת את שירה למקום אחר, ורק לקראת אמצע הספר הבנתי למעשה איך אני רוצה לסיים אותו. היה מרתק לראות איך הדינמיות של הכתיבה לקחה אותי למקום בלתי צפוי.
מהם הרגלי הכתיבה שלך? האם יש לך מקום כתיבה קבוע, זמן קבוע?
אני משתדלת לקבוע חלונות כתיבה קבועים, כך שאני כותבת 5-4 פעמים בשבוע, בעיקר בבקרים. חדר העבודה שלי הוא המקום שבו זה קורה – פינה נוחה וכיפית שעיצבתי במיוחד כדי לעורר השראה ויצירתיות. יש לי גם לוח כרטיסיות שמסייע לי לעקוב אחרי הפלואו של הסצנות ולהבין את התפתחות העלילה.
ספרי לי על ספר שנגע בך באופן מיוחד, או כזה שעצרת את הקריאה וצעקת: "יואו איזה גאוני!"
וואו, שאלה מאתגרת! בשנה האחרונה במיוחד קראתי המון ונתקלתי בכמה ספרים שנגעו בי. אני ממש אוהבת את ליאן מוריארטי, שמצליחה לבנות עולמות עשירים של דמויות מגוונות ומורכבות ולשזור את חייהן אחת בשנייה בצורה מרתקת. גם ספרה של טיילור ג'נקינס ריד, שבעת הבעלים של אוולין הוגו, היה מצוין בעיניי. אבל ספר שהדהים אותי היה אנה קארנינה של טולסטוי. קראתי אותו כי זו קלאסיקה, והרגשתי שחובה להגיע אליו. מה שהפתיע אותי היה שהוא לא היה כבד כמו שציפיתי. בכתיבה סוחפת, רגישה ופיוטית, טולסטוי מצליח לשקף בצורה כל כך נפלאה את המורכבויות האנושיות. בקיצור, מצאתי את עצמי אומרת בקול רם לא מעט פעמים – גאוני!
אני בטוחה שמלאאאא דברים השתנו בחייך לאחר הוצאת מדרגות נעות לאור. ספרי קצת מה השתנה בחייך, בעיקר דברים שהפתיעו אותך?
חד משמעית מלאאאאא השתנה! או יותר נכון לומר, כל כך הרבה התווסף. מעבר לכך שלפחות לתקופה הזו בחיי הבנתי שאני רוצה לעסוק בכתיבה – מה שהניע אותי להתחיל את כתיבת הספר השני שלי בימים אלה, פגשתי כותבים וכותבות שהפכו לחברים ולחלק בלתי נפרד מהמסע הזה שנקרא יציאה לאור. לא הייתי יכולה לדמיין את הדרך הזו בלי השיתוף, התמיכה והפירגון ההדדי בינינו, מה שנותן מוטיבציה והופך את החוויה לעוצמתית ונעימה יותר. בזכות הספר, אני נחשפת להרבה ספרות מקור משובחת, קוראת המון ומגיעה לאירועים רבים הקשורים לעולם הזה שנפתח בפניי. הפתיע אותי לגלות עד כמה השיווק הוא חלק בלתי נפרד, אם לא הכי חשוב, בתהליך. זה נפלא לכתוב ספר, אבל אם לא אהיה הכוח המניע את השיווק שלו, אף אחד לא יקרא אותו. לשמחתי, למדתי המון ואני כל הזמן מנסה למצוא דרכים יצירתיות להפיץ את הבשורה.
איך היו התגובות של הסביבה לכך שהוצאת ספר לאור? האם היו תגובות שהפתיעו אותך?
התגובות היו מופתעות, מפרגנות ומחממות לב. מה שהפתיע וריגש אותי במיוחד היה שהרבה אנשים מהעבר הרחוק שלי יצרו קשר, קראו ופירגנו – כך שמעבר לתמיכה, זו הייתה הזדמנות מהממת לשמוע מהם ולהשלים פערים. וכמובן שכל פידבק חיובי מרגש ומשמח אותי, רק המחשבה שמישהו לקח מזמנו לקרוא אותי, ממש משמחת וממלאת.
מה הדבר שהכי גרם לך להתרגש בהקשר של הוצאת הספר?
העובדה שהספר הגיע למאות קוראים ועשה את דרכו בעולם, ליווה אנשים בחופשות וביעדים רחוקים, מרגשת אותי כל פעם מחדש. כל כך משמח לשמוע שהספר הצליח להוציא אנשים ממחסום קריאה ושמחכים לשוב הביתה כדי להמשיך לקרוא אותו. מעבר לזה, כל פידבק חיובי פשוט משמח ומרגש אותי. אם הייתי צריכה לבחור כאלו שריגשו במיוחד- קוראת מקסימה בשם ענבל, שכתבה: "ספר כל כך מקסים ומתוק שמעביר כל כך הרבה מעבר. את ניו יורק הרגשתי בכל חמשת החושים שלי. כתיבה אינטליגנטית ושנונה. מזכיר את סקס והעיר הגדולה". וגם מגי הנפלאה שבין היתר כתבה: "התמוגגתי, גמעתי אותו בשקיקה, צחקתי, התרגשתי ובכיתי. הקצב של הספר מסחרר ומשקף את הקצב של ניו יורק." – אין יותר מרגש מזה!
ספרי על הספר מדרגות נעות
"מדרגות נעות" מספר את סיפורה של שירה שמאז ומתמיד חלמה לעבור לניו־יורק ולהגשים את פנטזיית הנעורים שהתגבשה בראשה בעקבות צריכה בלתי פוסקת של קומדיות רומנטיות. אך כשהפנטזיה מתחילה להתממש, מתחילות לצוץ שאלות וסוגיות עמוקות שהיא צריכה להתמודד עימן. היא מבינה שלצד ה"חיים המושלמים" שבנתה לעצמה מתחיל לצוף געגוע עמוק לארץ ולכל מה שהותירה מאחור. זוהי פרוזה קלילה וכיפית עם נגיעות של רומנטיקה בניו יורק עוצרת הנשימה. הספר מלווה בתיאורים סוחפים של העיר שמורגשת לאורך כל העלילה כדמות בפני עצמה. הספר בדיוק חגג שנה! זו הייתה שנה מדהימה, והספר עשה דרך מעבר לכל הציפיות שלי. הוא מכר מאות עותקים, כיכב ברשימות רבי מכר, בקטגוריות כמו "מחממי לב ושובי לב" ועוד הישגים מרגשים. אבל הכי כיף וממלא לקבל הודעות מקוראים שנהנו מחוויית קריאה אסקפיסטית ומנחמת, במיוחד בימים המורכבים האלה.