בזכות עידית תמיר הנפלאה, שיצרה מרחב ספרותי חם ומחבק, הגעתי למפגש סלון עם יובל אברמוביץ ואל ספרו הנוגע "מחר יהיה אחרת" - פרוזה מעוררת השראה (הגדרה מדויקת!) שמשקפת ברגישות את המורכבות של המציאות הישראלית שלנו.
איריס אבשלום, אישה מצליחה בשיא הקריירה, נשואה לאלון ואם.
מבחוץ חייה נראים שלמים, אך בפנים היא הולכת ודועכת. היא מותשת מהשגרה השוחקת, נושאת כאב עמוק בעקבות טרגדיה משפחתית, ומרגישה אבודה בתוך חייה.
יום אחד היא עושה את הבלתי צפוי.
צעד קיצוני שמערער את כל הסדר המוכר, מנוגד לציפיות כולם, אך נובע מקול פנימי עיקש ומהכמיהה להשתחרר מהכאב ולמצוא דרך אחרת.
"וזה הדבר המפחיד ביותר בדעיכה שאף אחד לא שם לב כשהיא מתרחשת. שאפשר להיות מוקפת באנשים, בעשייה, בשגרה, ועדיין לא להיות."
המסע של איריס חשוף, כן ומטלטל. לפעמים קשה להתחבר לבחירות שלה, אבל אי אפשר להישאר אדישים אליה. דרך דמותה הספר נוגע בשאלות עמוקות של בחירה, אמהות, שייכות, זהות והזיקה שלנו לארץ באופן מעורר מחשבה והשראה.
זו חווית קריאה נוגעת עם ניחוחות של בישול יווני, נופים פסטורליים, ודמות שמעמתת אותנו עם עצמנו. שמזכירה לנו להקשיב ללב, להעז לבחור אחרת, ולפעול למען האושר שלנו, גם אם זה מנוגד למה שמקובל או מצופה.
בכתיבה קולחת ומדויקת, יובל לוקח אותנו למסע שיש בו גם כאב וגם יופי, ומעל הכול, תקווה.
תקווה שאפשר לקום מתוך השברים הגדולים ביותר, למצוא אור, נחמה, ואומץ לחיות אחרת.
בתקווה שיחזרו כבר כולם, ושמחר באמת יהיה אחרת.
ממליצה בחום!