"זה הכול" מספר את סיפורו אורי, גבר בשנות הארבעים לחייו שחי באיטליה עם משפחתו ועוסק בגיוס כספי תרומות.
אשתו וילדיו נסעו לישראל, ובאמצע מגפה שמאיימת על גורל האנושות ופרנסתו – הוא מוצא את עצמו לבד.
סיטואציה שמתבקש שתזמן שאלות קיומיות.
בעודו מנסה בכל כוחו להיאחז במשרתו ולהצדיק את מעמדו, הוא חווה בדידות ושעמום ומתחיל לפנטז על חיים אחרים.
אבל אז הוא מגלה שבמציאות חייו, שום דבר לא בדיוק כפי שהוא נראה.
דמותו של אורי אנושית, אותנטית ובעלת מודעות עצמית גבוהה – מה שמאפשר הצצה מרתקת לנבכי נפשו של גבר החווה את משבר אמצע החיים על כל רבדיו.
נווה מצליח לשקף את המחשבות והקונפליקטים של הדמות באופן קולח, אנושי ומעורר הזדהות.
"כמה מהר אני מתרגל להכול והופך אותו לשגרה מעייפת, עד כדי כך שאיני מבחין יותר בשום דבר. כמה מהר אני מתעייף ומשתבלל בחזרה אל תוך השגרה."
במהלך ההתמודדות שלו עם גילוי מטלטל וקשיים בעבודה, נפרש רצף של מחשבות ורגשות – בכנות בלתי מתפשרת – שנוגע בזוגיות, הורות, פנטזיות לא ממומשות, התלבטויות סביב החלטות עבר ותחושת החמצה ותסכול.
כל אלה מועברים בטון קולח ושנון, שהופך את הקריאה לסוחפת ומחברת, ולא פעם גרם לי לחייך לעצמי תוך כדי.
"כמו שיש אנשים שמתבטאים בהגזמה מילולית, כך יש אנשים שמגזימים אימוג'ית. מבלבל כל כך העולם הזה."
(וכך אפילו גיליתי משהו על עצמי – אני לגמרי מגזימה אימוג'ית 😅).
זהו ספר אנושי, שנון וסוחף, שמציף את המורכבות שבחיים הבוגרים – הבחירות, המשברים, הפנטזיות, והכמיהה לחום ויציבות בתוך מציאות הפכפכה ובלתי צפויה.
ממליצה בחום!