האם הזיכרונות שלנו באמת מתחילים ונגמרים בחיים האלה? או שאולי משהו עמוק יותר ממשיך ללוות אותנו, גם אם איננו מודעים לכך?
אלו רק חלק מהשאלות המרתקות שגילי מצפה בספרה המיוחד "הלבנה".
הספר מגולל את סיפורן של שתי נשים מתקופות שונות לחלוטין, גלתיאה, נערה שחיה לפני כ 3,600 שנה ויוצאת למסע מטלטל שישנה את גורלה, וגליה בת זמננו, שמפתחת אלרגיה מסתורית ומתחילה להבין שגופה זוכר משהו שמוחה אינו מצליח להסביר.
ככל שמצבה הגופני מחמיר, מתעוררים בה זיכרונות קדומים המרמזים שאולי המסע שלנו לא מתחיל ונגמר רק בחיים שאנחנו זוכרים.
בין דפי הספר לגמרי אפשר להרגיש את תפיסת עולמה הייחודית של המחברת, הרואה את האדם כתוצר של המסע הנשמתי שלו - מהאמונות וההחלטות שלנו, דרך מערכות היחסים שאנו יוצרים, ועד לבחירות שלנו לגבי מה שאנחנו אוכלים, ואת כל אלה היא שוזרת ברגישות.
התוצאה היא ספר שמרגיש כמו שילוב של עלילה מסקרנת, מסע רוחני והתבוננות על טבע האדם.
יש בו רוחניות, אלכימיה, ריפוי, וגם לא מעט מחשבות על כוחם של חיבורים אנושיים ועל האופן שבו סיפורים, ואולי גם נשמות ממשיכים לנוע בין זמנים.
לצד כל אלה יש גם מסרים שכל אחד יכול להתחבר אליהם - תפיסת הערך העצמי שלנו, חיים של הרמוניה ואיזון, הצבת גבולות, ובעיקר החשיבות של להיות מחוברים לרגע (תזכורת סופר חשובה בתוך היום יום האינטנסיבי שלנו).
הכתיבה של גילי קולחת וסוחפת ומה שאהבתי במיוחד הוא שהרוחניות שבספר מונגשת בעדינות בתוך הסיפור ויוצרת חווית קריאה מיוחדת שמזמינה לעצור רגע ולחשוב.
על הבחירות שלנו, על הזיכרונות שאנחנו נושאים איתנו, ועל האפשרות שהעבר שלנו, גם זה שאיננו זוכרים עדיין מהדהד בתוכנו.
ממליצה בחום!