יש ספרים שנכנסים ישר ללב בזכות השילוב בין קלילות מהנה לבין מסר עמוק שנשאר איתך גם אחרי קריאת העמוד האחרון. אני תמיד נמשכת לספרים כאלה, יצירות שקל לצלול אליהן, אך מזמינות לעצור רגע ולחשוב על הרבדים השונים בחיינו.

אגם מועלם תמיד ידעה שתגדל להיות עורכת דין לענייני גירושין, ולו רק כדי לעזור לאנשים שנחלצים מנישואים גרועים כמו אלה שראתה בביתה. היא צועדת בביטחון במסלול שסללה לעצמה: קריירה מתגמלת, שאיפה ברורה לשותפות, וחיים מסודרים שמורחקים היטב מכל מה שנוגע לקשר מחייב או לבעל - נחושה לא להיות תלויה באף אחד, ולהיות "אדון” לעצמה.

אבל דווקא כשהיא מרגישה על גג העולם: היא מבוססת, עומדת להפוך לשותפה, נהנית ממערכת יחסים מספקת, ועומדת לצאת לחופשה נחשקת - הכל קורס. כל מה שהדחיקה במשך שנים פורץ החוצה, והיא נאלצת להתמודד עם ההשלכות הפנימיות והפיזיות כשהכול כבר לא נשאר בפנים. מעבר למשבר הרפואי אליו היא נקלעת, היא נחשפת אט אט למציאות שונה ממה שהכירה ונאלצת להתמודד עם ההשלכות.

כתיבתה של קורל קולחת וזורמת, אבל מה שאהבתי במיוחד הם המסרים שהספר נושא. הוא נוגע בעדינות אך בעוצמה במורכבות של מערכות היחסים בחיינו, בחשיבות ההקשבה למה שמתחולל בתוכנו, ובצורך לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות.

הספר (עם השם המדויק, והגאוני!) כיפי, סוחף ונגיש, ובדיוק מתוך הקלילות היחסית שלו מצליח להעביר מסרים משמעותיים ומעוררי מחשבה בצורה יפה, כנה וכה אנושית.

ממליצה בחום!