מה הקשר בין טולסטוי, כביסה ופקקים?
כבר שנים שאני רוצה לקרוא את "אנה קארנינה" של טולסטוי, אבל עוביו של הספר – כמעט אלף עמודים! – גרם לי לדחות לא פעם את העונג.
לפני חודשיים הייתה לי הארה: אני מבלה לא מעט זמן בפקקים ובקיפול הרים של כביסה, שאני יכולה לנצל להאזנה לגרסה הקולית במקביל לקריאה.
אתחיל מכך שהקריינות של רודיה קוזלובסקי פשוט מעולה - הפרשנות שלו לטקסטים, היכולת לשלב מבטאים ושפות מעבר לעברית, והאינטונציה המדויקת הפכו את חוויית ההאזנה למרתקת במיוחד.
ומה עוד אפשר להוסיף על הספר. זו פשוט יצירת מופת במלוא מובן המילה. במקביל לסיפורה הטראגי של אנה קארנינה, אישה נשואה ואצילית שנסחפת למערכת יחסים סוערת עם הרוזן ורונסנקי, הספר שוזר קווי עלילה מרתקים לא פחות עם דמויות אותנטיות ומורכבות. כתיבתו של טולסטוי עשירה, עמוקה, ציורית, מלאת רגש, ומשקפת באופן מופלא את מורכבות האדם. יכולתו לתאר דינמיקות חברתיות, במקביל לתיאור נבכי נפשן של הדמויות הייתה מעוררת השראה מבחינתי.
מצאתי את עצמי לא פעם מסמנת משפטים יפיפיים.
"אין תנאי חיים בעולם שנבצר מן האדם להתרגל אליהם, ובייחוד בשעה שהוא רואה שכל הסובבים אותו חיים גם הם בתנאים אלה עצמם."
זוהי קלאסיקה על זמנית מרתקת, ממש ממליצה להוריד את הגרסה הקולית ולהיסחף אל עולם עשיר של דמויות, דרמות ותשוקות ברוסיה של המאה ה-19.