אני מתה על הומור בריטי.
לצד סיינפלד גדלתי על "פשוט נהדרת" ו"המלון של פולטי" של ה BBC, סדרות שראיתי בלופ אינסופי עם אמא שלי. זה הומור שמצליח להיות מוקצן וחריף בלי להפוך לוולגרי, ונשאר שנון, חד וכל כך אנושי. רק אציין שאני מותחת את הגבול ב"מיסטר בין" (סליחה אמא).
אז כשמשלבים בין הומור בריטי משובח לאהבה השנייה שלי, קומדיות רומנטיות, ומוסיפים רפרנס ל "כשהארי פגש את סאלי", ההתמוגגות היא כמעט בלתי נמנעת.
זו הייתה הפתעה גמורה. אחרי יותר מעשור של זוגיות יציבה, בן זוגה של לורי נפרד ממנה. כאילו ששברון הלב אינו מספיק, השניים עדיין עובדים באותו משרד, ולורי נאלצת לצפות מהשורה הראשונה בשמועות על חייו החדשים, כולל הידיעה שבת זוגו החדשה בהיריון.
"קומדיה היא הרי טרגדיה שעבר זמן מאז שקרתה, אבל אף פעם לא יהיה מספיק זמן כדי שהסיפור הזה יהיה מצחיק."
כשמפגש מקרי במעלית עם ג'יימי, הפלייבוי הכריזמטי של המשרד, מציע פתרון מפתיע למצבה המביך, לורי מוצאת את עצמה נכנסת להסכם בלתי צפוי שאמור להשיב לה את כבודה האבוד. הוא זקוק לחברה רצינית שתשפר את תדמיתו ותזכה אותו בקידום, והיא זקוקה להוכחה שהמשיכה הלאה. מה שמתחיל כזוגיות מזויפת ומתוכננת היטב מסתבך במהרה, כשהגבול בין העמדת פנים לרגשות אמיתיים מתחיל להיטשטש.
לורי, עורכת דין ממוצא מעורב בשנות השלושים המאוחרות לחייה, שחוותה ילדות לא קונבנציונלית, היא דמות שובת לב ומעוררת הזדהות. היא מוצאת את עצמה שוב לבד בשלב מאוחר יחסית בחייה, ללא ילדים, ונאלצת להתמודד לא רק עם הפרידה, אלא גם עם משקעי העבר, עם ההבנה המחודשת של טיבה האמיתי של הזוגיות שנקטעה, ועם הצורך לבנות מחדש את הביטחון והאמונה בעצמה.
זו קומדיה רומנטית קסומה, by the book (תרתי משמע), עם כל המרכיבים הקלאסיים שאני אוהבת, אבל גם הרבה מעבר. הדמויות אינן פלקטיות, אלא מלאות עומק, עם עולם פנימי מורכב והתמודדויות לא פשוטות. כך שמעבר להנאה הצרופה, יש כאן דמויות שקל להתחבר אליהן, להישאב למסע שהן עוברות, ולייחל להפי אנדינג המובטח.
ממש לא אופתע אם הספר יעובד לסרט. ומה שבטוח, אהיה הראשונה להתייצב בקולנוע, חמושה בפופקורן גדול וכוס יין צונן. ממליצה בחום על הממתק שובה הלב והמרגש הזה!