יש ספרים שמיד שואבים אותך לתוכם, "אל תשכחי לכתוב" הוא בדיוק כזה. קולה השנון, הציני והמרדני של מרילין שיעשע אותי כבר מהעמוד הראשון, והיה לי ברור שמדובר בספר מהנה וקולח.
השנה היא 1960, מרילין קליינמן נתפסת מתמזמזת עם בנו של הרב לעיני כל הקהילה ומזעזעת את אביה השמרן. כשמרילין מסרבת להינשא לבחור עמו חלקה את הרגע השערורייתי, הוריה שולחים אותה לדודתה של אמה בפילדלפיה, בניסיון להציל את שמה הטוב. מיואשת מגורלה, מרילין מוצאת את עצמה מבלה את הקיץ עם דודתה השדכנית הקשוחה, איידה.
עם הזמן היא מגלה דמיון מפתיע ביניהן וחווה מסע של גילוי עצמי והתבגרות.
הספר משקף את רוח התקופה: שמרנות קיצונית, גזענות, ומעמדן הנחות של נשים – אל מול רצונן של מרילין ואיידה לפרוץ את גבולות המוסכמות ולחיות לפי חוקיהן שלהן.
"העולם אוהב להרוס דברים שהוא לא מבין. יש דברים שניתן להסתיר כדי להגן על עצמך."
כתיבתה של שרה חכמה, שנונה ומלאת הומור. היא מצליחה לשלב בין רגעים קומיים לעומק רגשי, ויוצרת דמויות שובות לב, עם פגמים ואומץ שמעוררים הזדהות.
זהו ספר שנון, מהנה וקולח, הנוגע במורכבות הקשרים המשפחתיים, בקשר הבין-דורי ובשאיפה לעצמאות ויצירת חוקים משל עצמנו, עם סוף מפתיע ביותר.
מומלץ בחום!