זו פעם ראשונה שאני לא בטוחה איך לגשת לכתוב על חווית הקריאה שלי, ואיך לשקף את החוויה הכה המיוחדת הזו.
אביה של ג'וליה עזב את ביתו בוקר אחד ולא שב. עברו ארבע שנים מאז אותו יום וג'וליה מחליטה לעצור את חייה המסודרים בניו יורק ולחפש אחריו. חיפושה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה, בו החיים זרים לה לחלוטין ושונים מכל מה שהכירה.
באחד מבתי התה היא פוגשת איש מבוגר שטוען כי הוא מכיר את אביה. לאורך שהותה הם נפגשים מספר פעמים והוא משתף אותה בסיפורו של אביה והיא מתוודעת בפעם הראשונה להלך חייו בעשרים שנותיו הראשונות. למרות הסקפטיות ההתחלתית שלה, ככל שהיא ממשיכה להקשיב היא נשבית בקסמם של דבריו המרתקים ששזורים בהם סיפורי ניסים, חוכמה בורמזית, מסרים על כוחה של האמונה ואהבה אחת גדולה.
לאורך סיפורו המרתק, היא מרגישה שהולך ומתעצם בתוכה שינוי והיא מרגישה קרובה אל אביה יותר מאי פעם.
זהו סיפור אהבה מרגש, נוגע ללב, מסתורי ומרתק שמשקף את יופיה של בורמה ופילוסופיית החיים של תושביה. זו חווית קריאה שונה ומיוחדת שהותירה אותי עם דמעות בעיניים בסיומה.
מומלץ בחום