מה זה אומר להוציא ספר עצמאית?

כשחלמתי להוציא ספר, דמיינתי שהתפקיד שלי יהיה לכתוב אותו.

לשבת מול המחשב, לברוא דמויות, להתלבט על משפטים, למחוק, לשכתב, ובעיקר להגיע לרגע המרגש שבו כתב היד הופך לספר שאפשר להחזיק ביד.

רק שבשלב מסוים גיליתי שהוצאה עצמית היא דרך די אלגנטית לומר:

ברוכה הבאה לעסק שבו את ממלאת בערך עשר משרות שונות בעת ובעונה אחת.

כי להוציא ספר באופן עצמאי לא אומר בהכרח לעשות הכול לבד. להפך. בדרך עובדים עם עורכות, מעצבות, מגיהות, בתי דפוס, צלמים, אנשי מקצוע וספקים שונים. אבל האחריות על התמונה הגדולה נשארת אצלך.

את זו שבוחרת את האנשים.

מקבלת את ההחלטות.

מנהלת את התקציב.

עוקבת אחרי לוחות הזמנים.

חושבת איך הספר ייראה, למי הוא יגיע ואיך בכלל יידעו שהוא קיים.

וזו אולי ההפתעה הגדולה ביותר בתהליך: כתיבת הספר היא רק חלק אחד מהמסע.

בשבוע הספר שאלו אותי לא מעט מה בעצם אומר להוציא ספר באופן עצמאי. אז הנה כמה מהכובעים שלמדתי לחבוש בדרך:

• סופרת- התפקיד שבגללו הכל התחיל. לכתוב, לערוך, לשכתב ולדעת גם מתי הגיע הרגע לשחרר.

• מנהלת פרויקט- לתאם בין אנשי המקצוע, השלבים, ההחלטות ולוחות הזמנים, ולוודא שכל החלקים מתחברים בסופו של דבר לספר אחד.

• מנהלת תוכן וסושיאל- לחשוב על רעיונות, לצלם, לכתוב, לתכנן פרסומים, לענות לקוראים ובעיקר לבנות לאורך זמן קהילה סביב הספר והכתיבה.

• אשת שיווק-  להבין מי הקוראים של הספר, איך מגיעים אליהם, אילו שיתופי פעולה נכונים, מתי לעשות מבצע ואיך לדבר על היצירה שלך שוב ושוב בלי להרגיש שאת רק "מוכרת".

• אשת יחסי ציבור- לפנות, לספר, לייצר עניין, ליצור קשרים ולנסות לפתוח לספר עוד דלתות.

• מפיקה- מארגנת מפגשי קוראים, בוקקלאבים, ירידים, שבוע הספר ואירועים, וכל מה שנראה מבחוץ כמו ערב נחמד אבל מאחוריו מסתתרת רשימת משימות ארוכה להפליא.

• מפיצה- אריזות, משלוחים, מלאי, נקודות מכירה וכל הדרך שהספר צריך לעבור עד שהוא מגיע לידיים של הקורא.

• מנהלת כספים -הוצאות, הכנסות, תמחור, חשבוניות, תקציבים ותכנון קדימה.

• שירות לקוחות -הודעות, הזמנות, שאלות, משלוחים שלא הגיעו, וכן, לפעמים גם למצוא פתרון יצירתי במיוחד לחבילה שאבדה אי שם בדרך.

ויש כמובן עוד.

אבל מעבר לרשימת המשימות, יש משהו עמוק יותר בהוצאה עצמית.

זו בחירה לקחת אחריות כמעט מלאה על היצירה שלך.

יש בזה המון חופש. אפשר לבחור את הדרך, את הקצב, את העטיפה, את אנשי המקצוע, את האופן שבו הספר יוצא לעולם ואת הקשר שרוצים ליצור עם הקוראים.

אבל לחופש הזה יש גם צד שני: האחריות.

אין מערכת גדולה שמקבלת עבורך את ההחלטות, ואין שלב שבו פשוט מוסרים את כתב היד ומחכים שהקסם יתרחש. צריך להמשיך ללמוד תוך כדי תנועה, לקבל החלטות בתחומים שמעולם לא דמיינת שתצטרכי להבין בהם, לטעות, לתקן, ולפעמים גם לגלות שאת יודעת לעשות דברים שלא חשבת שתדעי.

ואולי זה הדבר שאני הכי אוהבת במסע הזה.

הוצאתי ספר, אבל בדרך למדתי הרבה יותר מאיך מוציאים ספר.

למדתי לנהל פרויקט. לשווק בלי לאבד את הקול האותנטי שלי. לעמוד מאחורי היצירה שלי. לפנות לאנשים. לשמוע "לא". להמשיך אחרי "לא". ליצור קהילה. ובעיקר להבין שחלום יצירתי לא מסתיים ברגע שבו מסיימים לכתוב אותו. לפעמים שם בדיוק מתחילה העבודה האמיתית.

האם יש רגעים שבהם הייתי שמחה שמישהו אחר יחזיק לרגע את כל הכובעים האלה? בהחלט.

אבל יש גם משהו מספק מאוד בידיעה שהספר הזה יצא לעולם בדרך שבחרתי עבורו.

הוצאה עצמית היא הרבה יותר מהוצאה לאור. היא יצירה, יזמות, למידה, התמדה והמון אמונה במה שכתבת גם הרבה אחרי שהקלדת את המילה האחרונה.

ופספסתי תפקיד כלשהו?

כמעט בטוח שכן.